פולירז - תעשיות פלסטיק נ' טכנולוגיות בע"מ ואח'

פסק דין

המבקשת הגישה בקשה לאישור עיקול של כספים אצל המחזיקה – המשיבה 1.

נימוקי הבקשה –

במסגרת הליכים שניהלה המבקשת נגד המשיבה הפורמאלית בת.א. 3610/04/09 היא ביקשה סעד זמני של עיקול כספים, נכסים וזכויות המצויים אצל המשיבה כמחזיקה. בית המשפט, בהחלטה מיום 7/4/09 של כב' הרשמת נעתר לבקשה והורה על עיקול זמני עד לסך של 378,526 ₪, הצו הומצא למשיבה. ביום 27/4/09 הודיעה המשיבה כי קיימת אצלה יתרת זכות לטובת המשיבה הפורמאלית בסך 1,213 ₪.

המבקשת טוענת כי על פי מידע שהגיע לידיה, הודעת המשיבה לא היתה נכונה או מלאה, שכן המשיבה מסרה שיקים מעותדים למשיבה הפורמאלית. התברר כי המשיבה כיבדה שיק מעותד שנכתב למשיבה הפורמאלית שמועד פרעונו 21/4/09, על סך 30,000 ₪, חרף קבלת הצו הזמני.

בבקשה נטען כי ביום 21/5/09 שלחה המשיבה הודעה מתוקנת לפיה היא מחזיקה בכספי המשיבה הפורמאלית בסך 10,807 ₪.

המבקשת פנתה לבית המשפט בבקשה שיורה למשיבה להעביר לה סכום זה וכן את הסכום של 30,000 ₪ - סכום השיק המעותד שנפרע.

בבקשה מתוקנת לאישור עיקול שהוגשה ביום 24/3/10 טוענת המשיבה כי התברר כי יתרת הסכום המצוי אצל המשיבה והשייך למשיבה הפורמאלית הוא 60,000 ₪ ועל כן יש להעמיד את הבקשה על סכום זה.

תגובת המשיבה -

המשיבה טוענת כי דין הבקשה להידחות על סף מאחר והמבקשת איחרה את המועד להגשת הבקשה, הקבוע בתקנה 378 ועל כן, העיקול בטל לפי הוראת תקנה 380 לתקסד"א.

מהעובדות המפורטות בבקשה עולה כי המבקשת קיבלה את תשובת המשיבה לגבי צו העיקול ביום 27/4/09, ביום 6/5/09 אף נערכה שיחה בין הצדדים. על כן, המועד האחרון להגשת בקשה לאישור עיקול הוא, לכל היותר, 15 יום לאחר 6/5/09. הבקשה לאישור עיקול הוגשה לאחר המועד. המכתב מיום 21/5/09 אינו יכול להועיל כיוון שהעיקול כבר פקע.

עוד טוענת המשיבה כי במועד העיקול לא היתה חייבת למשיבה הפורמאלית 60,000 ₪ ולא 30,000 ₪.

הכרטסת שעליה מבססת המבקשת את הבקשה המתוקנת צורפה לכתב ההגנה עוד ביולי 2009, ועל כן לא מדובר בעובדה חדשה שנתגלתה לאחר הגשת הבקשה המקורית.

נימוק נוסף – המשיבה הפורמאלית שיעבדה לטובת בנק לאומי, בשעבוד קבוע ראשון, את כל השטרות שהחברה מסרה לבנק לביטחון או לגביה או לשמירה ושיעבוד שוטף לגבי כל השטרות שלחברה יש או תהא זכות בהם או לגביהם, כך שגם אם היתה מבוטלת ההמחאה היתה לבנק זכות עדיפה.

עוד טוענת המשיבה שההמחאה הופקדה בבנק ביום 23/1/09 לפני מועד העיקול הזמני.

דיון -

ביום 17/7/10 נערך דיון בבקשת המשיבה לדחייה על הסף וכן בבקשה לתיקון כתב התביעה לאישור עיקול.

בדיון נחקרה המצהירה מטעם המבקשת על תצהירה שניתן בתמיכה לבקשה לתיקון התביעה [הבקשה לאישור עיקול].

בתשובה לשאלה מהיכן היא לומדת את הנתון של חוב בסך 60,000 ₪, השיבה כי נתון זה מופיע תחת הציון "תאריך ערך", בין התאריכים 21/3/09 – 21/4/09.

המצהירה העידה כי בתוך טווח מועדים זה ניתן העיקול. לדבריה, היתרה היא 60,000 ₪ בנוסף לשיק של 30,000 ₪ - השיק המעותד שנפרע, אך יחד עם זאת, אישרה בחקירתה הנגדית כי צו העיקול נמסר למשיבה ביום 16/4/09. במועד זה היתרה היתה 30,097 ₪ [עמ' 3, ש' 30 לפרוט']. במועד צו העיקול – 6/4/09 היתרה עמדה על 1,213 ₪ [שם, שק 37].